פסק-דין בתיק עש"א 3910-12-11

1.       בתיק רע"צ 22099-02-12 - הגישה ל.ב.א נכסים בע"מ (להלן: "החייבת") בקשת רשות ערעור כנגד המשיבים,  אילן שי בורוכוב (להלן: "הזוכה"), וכנגד עו"ד יניב ריבלס בתפקידו ככונס נכסים (להלן: "הכונס"). ערעור זה נסב על החלטת כב' הרשם אלמוג מיום 8.11.11 (על החלטה זו- הוגשה הבר"ע כאמור ביום 13.2.12), ועל החלטה נוספת של כב' הרשם אלמוג מיום 22.1.12 הנסבה על שלושה עניינים שנדונו כבר בהחלטה מיום 8.11.11. כב' הרשם אלמוג קבע בהחלטתו כי בקשת החייבת הינה בעצם ערעור בעקיפין על החלטתו, והפנה החייבת להשיג על החלטתו בהתאם. באשר לעניין אחד והוא סך של 15,310 ש"ח אשר הכונס הודה כי קיבלו, קבע כב' הרשם כי יש לראותו גם כחלק מתשלום במסגרת ההסדר. בערעור זה, מבקשת החייבת כי ביהמ"ש יורה על השבת הסכום לאחר שכב' הרשם לא "סיים מלאכתו" כדבריה ולא הורה על השבת הסכום, וכן לדון בשני עניינים נוספים בהם סירב כב' הרשם לדון שנית והפנה להחלטתו המקורית. האחד- תשלום מס בסך 5,343 $ שנוכה מסך כולל של הסכום שהועבר לזוכה באמצעות הכונס. לטענת החייבת, אין לנכות שיעור מס זה מסך כל התקבולים. השני- כב' הרשם לא זיכה את החייבת בסכום ריבית בסך 6,981 $ שקיבל הזוכה כתוצאה מהשהיית הכספים בחשבונו מיום 7.1.11 ועד ליום 7.4.11.

2.      בתיק עש"א 3910-12-11   - הגיש הזוכה בר"ע כנגד החייבת וכנגד צד ג' ביחס להחלטת כב' הרשם אלמוג מיום 8.11.11. הבר"ע ביחס לצד ג' נדחתה בהסכמה בדיון מיום 21.6.12, ולפיכך נותרו טענות המערער ביחס לחייבת בלבד. טענות אלה הן שתיים, האחת- כי החייבת הפרה את הסדר הפשרה עם הזוכה ולפיכך יש להפעיל עליה את הסנקציה ולחייבה במלוא יתרת החוב עפ"י תיק הוצל"פ. השנייה- שגה כב' הרשם כי לא פסק לכונס את שכר טרחתו והחזר הוצאותיו בהחלטתו מיום 8.11.11.

3.      רקע כללי:

3.1     ביום 15.11.10 התקיים דיון בנוכחות הזוכה ובא כוחו המשמש גם ככונס נכסים. התייצבה החייבת באמצעות מנהלה מר דסאו ובא כוחו, וכן שני צדדי ג' שניהלו התמחרות. בסוף דיון ארוך כפי שתיאר כב' הרשם בהחלטתו, הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

"הגענו להסכמה לפיה, אם החייבת תשלם בתוך 120 יום סך של 3.7 מליון דולר, מעבר לסכומים ששולמו, לפי השער היציג ביום התשלום, אזי ישחרר הזוכה את כל השעבודים על כל נכסי החייבת המשועבדים לטובתו. עוד מוסכם, כי התשלום הנ"ל יהווה פירעון סופי, מלא ומוחלט של החוב בתיק זה, התיק של הגיס, מר הוברמן, ועוד תיק כנגד חיוב כספי לביצוע פסק הדין של כב' השופט ניסים ישעיה (26-01266098) וכן תיק 26-05309089 (תיק למימוש משכון על מניות). עוד מוסכם, כי במהלך 120 הימים האמורים לא יינקטו הליכים בתיקים הנ"ל. הצדדים בתיק 1106-7 המתנהל בפני כב' השופט שוהם, לרבות בנק מזרחי ובנק איגוד, יסכימו על ויתור הדדי של כל טענותיהם וזאת אך ורק בכפוף לפירעון מלוא הסכום 3..7 מליון דולר.

אם לא תעמוד החייבת בהסדר, הרי שהחייבת מוותרת על כל טענה מכל מין וסוג שהוא, בין בהליך בהוצל"פ ובין בהליכים אחרים שיש לה כנגד מימוש הנכסים בתיק זה, לרבות בקשה בטענת פרעתי, אופן המימוש וגובה החוב. אין בהסכמות אלה למנוע מהזוכה מלהתגונן בפני תביעה שהוגש על ידי צד ג' אחר.

אין בהסכמות אלה כדי לפגוע בקיומו של ההליך המתנהל בפני כב' השופט עילבוני בביהמ"ש המחוזי בנצרת".

       3.2     הפרטים העובדתיים כפי שמובאים בהחלטת כב' הרשם מיום 8.11.11 הינם כמפורט להלן: מבדיקת החשבון, עלה כי ביום 15.3.11 (מועד התשלום האחרון עפ"י הסדר הפשרה), הופקדו בתיק 5,684,800 ש"ח השקולים ל-1.6 מליון דולר. הכספים הופקדו ולא הועברו ישירות לכונס מאחר והחייבת טענה כי ישנו סכום המופקד בחשבון הזוכה בבנק מזרחי, ולא ברור מה סכומו המדויק. סכום זה אמור להשלים את יתרת החוב עפ"י  ההסכם ל-3.7 מליון דולר (היינו תוספת של 2.1 מליון דולר).

3.3     בהתאם להודעת הכונס מיום 14.9.11, שחרר בנק מזרחי ביום 22.3.11 סך של 2,074,798.86 $ (לאחר ניכוי של 5,434.33 $ בגין חיובי מיסים), וזאת לאחר שהסכם הפשרה עם הבנקים נחתם ע"י מנהל החייבת ביום 17.3.11, ובו ביום צורפה חתימת הכונס ובנק איגוד חתם רק ביום 21.3.11.

3.4     בהחלטת כב' הרשם מיום 27.6.11, נקבע כי נכון ליום 15.3.11 מגיעים כל הסכומים לסך כולל של 3,671,653 $, כך שהפער להשלמת הסכום לסך של 3.7 מליון דולר איננו גבוה במונחי ההסדר. כב' הרשם תיקן החלטתו מאוחר יותר, וציין כי הסכום המדויק הינו 3,674,800 $, וביום 12.7.11 הפקיד צד ג' עבור החייבת סך של 100,000 ש"ח שיש בו כדי להשלים את הפער הקטן החסר.

ערעור החייבת -בתיק רע"צ 22099-02-12 

4.    למשיב הזוכה טענת סף בעניין המועדים, אשר יש בהם טעם רב. אין מחלוקת, כי ההחלטה עליה נסב הערעור בעצם מפורטת בהחלטה מיום 8.11.11 ולא בהחלטה מיום 21.1.12. בהחלטה זו, לא תיקן כב' הרשם החלטתו אלא בעניין אחד לעניין קבלת הכספים על הכונס בסך של כ-15,000 ש"ח אשר יש לקחתם בחשבון במסגרת הסדר החוב בפשרה. אכן כב' הרשם לא נתן הוראות החזרה בהמשך, אך כוונתו היתה ברורה מאליה.

באשר לשני הנושאים האחרים, ראה כב' הרשם את הבקשה כערעור בעקיפין והפנה את החייבת להשיג על ההחלטה בהתאם, אלא שהחייבת אכן אחרה את המועד ביחס להחלטה המקורית ביום 8.11.11.

5.   גם אם אראה את החייבת כמי שערערה בדין על החלטה מיום 8.11.11, שכן לכאורה הופנתה אליה שנית בהחלטה מיום 21.1.12, ובעצם החלטה מאוחרת זו הכילה את ההחלטה הראשונה, הרי דין שתי הבקשות הראשונות ביחס לריבית ולתשלום המס דינן להידחות כפי שאפרט להלן.

6.   באשר לתשלום המס, טוענת החייבת כי אין זה מעניינה מדוע וכמה מס משלם הזוכה. לשיטתה, יש להתחשב בסכום הכספים שהועבר אליו "ברוטו" טרם תשלום המס, ולזכות את החייבת בתשלום המס שנוכה ע"י בנק מזרחי. כב' הרשם קבע בהחלטתו מיום 8.11.11, כי אין לקחת בחשבון את המס שנוכה, שכן ההסדר דיבר בערכי נטו.

7.   יש לזכור, כי הכספים אשר הופקדו בבנק מזרחי היו שנויים במחלוקת והיו "כספי מריבה", היינו כספים אלה היו מופקדים כאבן שאין לה הופכין עד להסדר שנחתם בין הצדדים. בנק איגוד הגיש תובענה להשבת כספים אלה לחזקתו, והחייבת אף צידדה בטענות אלה של הבנק במסגרת הליך ת.א. 1106/07. הזוכה חויב במס עקב השתהות ההליכים ועיכוב הכספים וצבירת ריבית. מדוע על הזוכה לשאת בתשלום זה, שהרי העיכוב לא נוצר אלא מחמת מחלוקת משפטית של כל הצדדים המעורבים.

8.   ההסדר שבין הצדדים איננו דן בחיובי מס ו/או בזיכוי ריבית. יתרה מכך, ההסדר אף איננו מאזכר כספים אלה המופקדים בבנק, ההסדר שותק לגבי אמצעי ודרכי התשלום. לכאורה יכולה החייבת לשלם את סכום הפשרה בכל הסדר שתמצא לנכון. צודק כב' הרשם כי ההסדר נוקב בסכום "נטו" לכאורה בסך 3.7 מליון דולר, שהיה אמור להיות מועבר עד לא יאוחר מיום 15.3.11. לו היתה רוצה החייבת להסתמך על הכספים המופקדים לרבות תשלומי הריבית והמס, היה מקום לציין זאת כי עליה להעביר כספים אלה על פירותיהם ולהשלים את היתרה ל-3.7 מליון דולר. דברים אלה לא נאמרו, ומשכך יש להתחשב בסכום שהועבר לקופת הוצל"פ בלבד. אם הועבר סכום בניכוי מס ע"י הבנק, הרי יש להתחשב בסכום שהתקבל בפועל מבנק מזרחי.  לעניין זה, היה מקום על הכונס לפתוח חשבון לקופת הכינוס כנדרש, ולהמציא תדפיסי חשבון מדויקים. יש להצטער כי בעניין זה לא פעל הכונס כנדרש וכמתחייב.

9.   לעניין תשלום המס, על הזוכה לפרט האם קיבל זיכוי בגין תשלום מס זה שנוכה ע"י הבנק ו/או האם אכן חוייב בתשלום מס זה במקור, ולא הזדכה לגביו בצורה ואופן אחרים. לעניין זה, יש להסתפק בתצהיר הזוכה כי כספי המס בסך 5,434 $ נוכו מהכספים שהועברו אליו, ובשום דרך אחרת לא קיבל זיכוי בגין כספים אלה. ככל שיומצא תצהיר כזה בתוך 60 יום מקבלת פסה"ד, יש לראות את הסכום כתשלום מס שאיננו בא בחשבון בסכום הפשרה. אם לא יומצא תצהיר כנדרש, תוכל החייבת לפנות לרשם הוצל"פ בבקשה להחזר שיעור המס.

10.  באשר לריבית הנוספת, לטענת החייבת הכונס הטעה את כב' הרשם ומסר כי ביום 22.3.11 שחרר בנק מזרחי סך של 2,074,798.86 דולר (לאחר ניכוי של 5,434 $), אלא שלטענת ב"כ החייבת הודעה זו של הכונס היא שקרית. מעיון במסמך י"א לבר"ע, עולה כי הסכום המדויק הינו 2,080,223.10$ שהיה נכון ליום 7.1.11. לטענת ב"כ החייבת, סכום זה הופקד לשלושה חודשים עד ליום 7.4.11, והריבית עליו מסתכמת בסך של 6,981 $. סכום זה יש לזקוף לטובת החייבת ע"ח סכום ההסדר.